|
אמתין שוב עם ליל בספסל השלישי
הרחק מאורות הכיכר ואדם ;
עת יכה פעמון המיגדל חרישית
בלבי אז ישיב לו הדם.
בעין נץ אחתוך אפלת השדרה :
האם לא תבואי מים
רטובה ונוצצת אגלי סערה,
או שמא תרדי כשלשום משבתאי,
ובגשם זהב ורסיסי אש קרה
תצני קדחת עורקי.
מעל הגגות אז נמריא לאויר,
מידך הצחורה לא תרף ידי ;
אלף מטרים של שובל מאיר
בנתיב אחריך יאדים.
ותבער הכיכר גם שדרה אז אשרוף
וכוכב וירח עדים
איך גוש של פחם אגיש לבסוף
מתנה לך מאפר העיר.
וגשם חדש את שנינו ישטוף
כי מה קרה, רק כתבתי שיר. |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.