אז זהו?
זה כל מה שיש?
נטיות אובדניות ודיכאון חמור הם אומרים, אבל מה הם יודעים?
זה מה שנשאר, לצלול עם עיניים עצומות לעבר המקום אליו הזרם
לוקח אותך ולקוות שזה יגמר מהר, בתקווה שתתנגש בסלע או
משהו...
ומה עם אתה פותח את עיניך ופתאום מגלה שהמים די עכורים,
מלוכלכים ומזוהמים וכוון הזרימה לא מתאים לך?
מה אתה עושה אז?
האם תמשיך לזרום כי זה קל ובטוח או האם תנסה לשחות נגד הזרם
ולקחת את הסיכון שאולי טעית והדרך החדשה היא לא יותר טובה
מהאחרת... האם יהיה לך את הכח להיסתובב כנגד כוון הזרם? האם
יהיה לך את האומץ לשאת בתוצעות?
מצד שני, אם לא תנשא לעולם לא תדע.
אז השאלה הנשאלת האם יש לך את האומץ???


אז, האם יש לי את האומץ ללכת בשביל הפחות מאויש? רוברט פרוסט
או לא רוברט פרוסט?
"...and I, I took the one less traveled by,
and that made all the difference..."


(השם במקור היה 'משל הדג או חוויותי בצבא הגנה לישראל')