זרועותי חובקות גופך,
אך אל תאמרי מילה, לא
אין צורך באור, אנו חולמים
איך הסהר הדומם שוקע
אור הכוכבים כבה,
מתים גם פנסי הרחובות.
הוילאות השחורים נעים חרש
ואת כאן לצידי.
שוכבים בחושך הגדול
זרים כמו העיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|