אהבתי.. הוא.. קבר אותי בעודי חיה.
זה היה זמן רב שלא ראיתי אותו. גם לא שמעתי את קולו. הוא חשב.
ידעתי שמרחוק הוא חושב עלי. ידעתי שהוא לא יודע מה לעשות. האם
להקשיב ללב או לראש. לקולות הקטנים הללו שצועקים לך לחזור
ולקולות הגדולים עוד יותר שגורמים לך להשאר.
אבל הוא החליט. הוא קבר אותי. בעודי חיה.

ישנתי באותו הרגע. לא ידעתי כלום. מצאתי את עצמי מתחת לשכבת
אפר וסביבי בדים קרועים.  
ידעתי שזה נגמר.
לפחות זה היה הוא שקבר אותי.
זה שאהבתי מכל. חלק מנשמתי. לא אהובי. אבל אהבתי. מלאכי. חיי.


התעוררתי. החול נכנס לי לעיניים. הרגשתי את הלחות המחניקה של
הבוץ עוטפת אותי. הבדים לחצו על גופי, לא נותנים לטיפות הדם
לזרום דרכי. הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, מנסה להוכיח שהוא
מסוגל לשרוד. כמה מטופש הכל חשבתי.
אנשים למעלה בכו. ידעתי שאני אשמה. הם התרחקו לאט, והבכי נחלש
לפי קול צעדותיהם.
זהו הכל נגמר. אין יותר ממני. אין עוד כלום. החלטתי לוותר, לא
אראה אותו יותר לעולם. אבל אהבתי אותו. אני אוהבת אותו. לפחות
אמות במחשבה שכך.

הייתי לבד. כל ששמעתי היה את הגשם שהחל לרדת בחוזקה. שמיעה
טובה תמיד היתה לי. הרגשתי אותו מטפטף ופוגע באבנים שעלי. תמיד
אהבתי גשם. נזכרתי בתקופה שהייתי יוצאת עם שלג לרוץ בשיגעון
מוחלט. רק אני, הוא והגשם. היינו חוזרים כמו שני סמרטוטים.
רטובים אבל מאושרים.

הדמעות של אלוהים המשיכו לרדת מעלי. רציתי שיחלחל באיטיות לתוך
האדמה. רציתי להרגיש אותו בפעם האחרונה בחיי. כה התפללתי לכך.
אבל מלאכי השמיים החליטו שזה לא מגיע לי. לא מגיע לי דבר.
לו יכולתי לומר לו שאני אוהבת אותו. לפחות עוד פעם אחת.

צעדים כפולים נשמעו מרחוק. הרגשתי אותו מתקרב. האדמה הטרייה
נעה מסביבי בכל צעד שלו. בכל רגע שהתקרב אלי.
לא שמעתי אותו. היה לי קשה לשמוע. לא רציתי לשמוע. ידעתי שהוא
שונא. ידעתי את זה. שנאתי את עצמי חזרה. הוא היחיד שנתתי לו
לשנוא אותי. היחיד שנתתי לו לראות עד כמה אני פגיעה. מעולם לא
כתבתי למישהו אחר ככה. רק לו.
הוא התכופף ונגע באבן הקרה שמעלי. האדמה שוב נעה, מפוררת סביבי
גושים גסים של בוץ. עכשיו הצלחתי להרגיש את הדמעות של אלוהים.
והם שרטו יותר מכל דבר שחשתי בחיי. והם כאבו יותר מכל כאב שהיה
בי.  
גשם מלוח החל פוגע בי. גרם לפצעים שנוצרו להגליד. הם חדרו מתחת
לעור, החלו לזרום בעורקי והגיעו לליבי. לא יכולתי לנשום.
מילאתי את חזי פעם אחת נוספת. זה כאב. נשמתי אותו לריאותי.
מתתי אוהבת אותו. לעד.