|
אני מסמן אותך לעצמי
אני משאיר בך את הריח
אני מוותר עליך מעצמי
אבל תמיד נותר הנעלם הנוכח
אני מראה לך את עצמי
אני מראה ומיד בורח
אני מוותר לך על הסוד שלי
לכן תמיד נשאר מעט קרח
אני אומר לך את עצמי
אני שר שיר אני לא נובח
אני נותן לך את הקול שלי
אני בוחר בך ולא בורח
אני מכיר בך את עצמי
אני רואה בך את אור הירח
אני מביט בך אל תוך עצמי
ומגלה שאני לא נוכח |
|
|
- זה כן נצרת!
-זה לא נצרת!
-זה כן נצרת!
-זה לא נצרת!
- שתי
מטומטמים:
זה מגדל העמק!!
נוסע קו 431 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.