הדס סלמה / חצי שמחה |
אך יש לי חופש לכתוב.
דמעות אדומות כותבות שמחת חיים,
סיפורי חיי נשזרים מתוך ליבי.
אמא באה בשמלת האהבה שלה,
ומכתימה את לבנה בדמעותיי.
כאבים שעזבוני,
עוטפים אותי שוב,
וכותבת עוד מילה ועוד אחת...
בשמחת החיים מצחקקת,
ומסיימת את הפאזל-
חלק אחרון, יחיד
למקום חדש, אחר.
לבד, בשלל פרחי הבר שלי
בלי אמא,
בלי שמלות לבנות, או דמעות דם אדומות
באהבה אחת לבדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|