ארבל הכרמלי / אל מול גופי |
אל מול גופי לוטשת עיניה,
נושכת שפתותיה,
שולחת ידיה כממשמשת באוויר
כמבקשת לפתוח את שער גופי
הצופן לה סודות וממתקים
שלא היו לה מוכרים.
והיא נושמת את גופי שחבקה
ובולעת את רוקה-
חושבת כבר על המנה הבאה,
מנה מתוקה שבסיומה אביונה.
19/03/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|