שכבנו בכורסא,
חיבוק אחד, נשמה בודדה.
אם רק הייתי בטוחה, שלעולם לא נעזוב.
ספר שירים בכריכה עבה, מזכיר לי אותך.
והמוזיקה לפתע הופכת משקטה לרועשת.
ידייך מתפסות.
מלטפות.
כ"כ הייתי שמחה, כי אני איתך.
כולי חשופה.
והגשם מטפטף נורא חזק על החלון,
כאילו מנגן לנו שיר אהבה אחרון.
איזה כיף להיות שלך!
ארזנו מזוודה,
מגבת אחת. אותה מברשת שיניים
אם רק היית זוכר איזה כיף היה.
סיכה אדומה על השידה, מזכיר
את חיוכך
והחדר שלנו פתאום, מנעים הפך
מנוקר.
צביטה חזקה.
כ"כ פחדתי מהשיחה.
(צחוק רגשני)
אני זוכרת לפני 4 חודשים..
אז כששכבנו בכורסא,
אך..
(צחוק מתחזק)
נגעת בי, ואמרת שאני הכי יפה בעולם.
ואך ש..
(שקט)
אתה
(עוצמת עיינים)
אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.