אני הולך בשביל עפר מאובק ומסביבי גבעות מוריקות, הרים מושלגים
ולגונות, ספק כחולות ספק ירוקות.
מאמץ השרירים אינו עוזב אותי, כמו גם כבדות הנשימה וחוסר החמצן
בגבהים.
מבט חטוף ימינה ואני מבחין בפרה רועה באחו, אותו מבט מחליק
שמאלה ומגלה פלג נשפך אל תוך לגונה קסומה. נץ בודד מעופף לו
באויר, משמיע קריאת קרב הנשמעת למרחקים.
אני מיישיר מבט אל תוך אותה דרך מאובקת ומגלה שם עקבות שותף
פלוני למסלול אלמוני בארץ זרה אך מוכרת.
רוח שלגים מכה על פני וחודרת כמעט ללא רשות אל תוך גופי. אני
לוקח נשימה עמוקה, מאפשר לה לגעת בנפשי. רוח קרה, רוח שלגים,
אך עם אותה רוח חודרים גם ריחות, ריחות משכרים של פריחת פרחים,
גללי פרות, זיעה ותבשיל המתבשל במאהל אי-שם.
משקל התרמיל על גבי ומאמץ השרירים הבלתי נלאה, גורמים לי לשקוע
אל תוך חלום ספק חלום, שממנו אינני יודע אם אני רוצה להתעורר. |
