הkwassaki הירוק הזה.
מהבוקר עד הערב הוא במחשבות שלי.מנסה לחרמן את הראש שלי.מנסה
להעביר בי תשוקה כלפיו.
והוא לא יודע.
אולי הוא גם אף פעם לא יידע.כמה אני רוצה אותו.ללטף את
צבעו,להרגיש איך המנוע שלו מתחממם אט אט תחת ישבני.ואיך הוא
יכול לרגש אותי.רק ממראה.
כי יופי במקרה שלך כן קובע.אתה ה-king.

בהתחלה כל מה שרציתי היה לגעת בך.לחוש את חומך הבוער.לאחר
נסיעה אחת,כבר נהפך לאובססיה,רק לראות שוב ושוב אתץ אותו
אופנוע.שגרם לגופי כך לרטוט.
ואבא ואמא בחיים לא ידעו מה עובר עליי.מה קרה לי כשהייתי
מעליו.
לפעמים נראה לי שזה המוצא היחיד.אופנוע.
יעניק לי חופש ומרחב.ואופציה לנוע לאן שרק ארצה.אפילו בקור הכי
עז.
כי זה כמו לעוף.רק עם גלגלים.
לרחף אם מגן מעל הראש שלך,ולדמיין לעמצך מלודיות מתוקות.זה כמו
לרוץ בשדה חרציות צהובות שאין לה אופק ומעל השמיים משלחים
אלייך קרני זיו חמימות.

ויום אחד.נשבעתי.אתה תהייה שלי.אני רוצה אותך יותר מכל דבר
בעולם.איתך,אני אמות מאושרת.
אני בטוחה שזה נשמע אוססיבי וחלני אבל זה כמו סימפוניה לאוזני
כל פעם שאני אומרת שוב ושוב את אותה מילה-
KAWASSAKI ninja 600R....
ושוב יש בי חיוך.הרפתקה שאף פעם לא תגמר.איתך.