ועכשיו שנגמר ואין לאן לחזור,
מדליק סיגריה בורח מהקור,
לא מבין מדוע נגמרה המחשבה,
מוחי יבש ואין עוד ברירה.

כל עוד אני עומד לא יכול לראות,
כל עוד אני עומד הדמעות זולגות,
אני יודע שזה לא אני,
עדין הוא מביט מלמעלה על נפשי.

אין בי כוח לנשום,
רוצה לחיות,
אין בי כוח לראות,
רוצה לבכות.

כשאשוב אליך זה כבר מאוחר,
עומד לבד- לא רואה דבר,
אולי לא ראית- אני בכיתי,
עצמתי את עיניי,
מתחתי את ידיי,
ברחתי ממך.

אני לא מדבר ואין לי סיבה,
אני שבוי בתוך ההבטחה,
הבטחת לי שלא תשתני,
נטשת אותי- עזבת אהובתי.

אין בי כוח לנשום,
הכל סוגר עלי,
לחישות קטנות- עוברות מעליי.

רוצה אותך, בורח ממך,
הייתי צריך ליפול,
הייתי צריך ליפול לבד,
לחיות עם רגש שאבד.

הכל עופף אותי,
לוקח את חושיי,
רציתי אותך,
זה כבר לא משנה,
מניעות של אכזבה,
מניעות של בילבול,
ממך.

מתפוגג, הופך לאויר,
ימים עברו,
ימים חלפו,
רואה אותך,
לא מתייחס, לוקח את ליבי- לא מחכה לנס.

מאחורי הקירות קראת לי,
מתחת לעורי ברחת לי,
הדמעות שנבלו,
יכולתי לבכות,
הייתי צריך לבכות,
אני מתמוסס,
אני נמס,
אין בי כאב.