ארבל הכרמלי / איפה את, אהובה ? |
ואת בוששת להתגלות.
ביקשתי, תתקשרי, נשמע קולך
אבל שכחתי שאינך לבדך.
כותב לך שיר מאולתר,
ככה מושך קצת את הזמן.
ואולי צלצול יפרע דממת הליל
ויגאל שממת חיי?
אולי קולך עוד יתנגן באוזניי
ואוכל להרהר בדמותך, אללי?
האם תרשי לי לפנטז
או שמא אשמע כפוחז?
לא ! דברי אוהבים לא יישמעו כבלע
אם מלב אוהב הם נאמרים לפתע.
לילה טוב, אישה יפה.
26/11/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|