נוסעים לאילת
חייבים לפחות פעם בשנה לנפוש באילת לא תמיד רוצים אבל זה
איכשהו תמיד קורה וכשמגיעים אז זה תמיד אותו דבר רק האנשים
מסביב קצת משתנים. לשבוע אתה מרשה לעצמך ללכת ערום בחדר
שהחלונות פתוחים לרווחה להתחיל עם כל מה שזז וללכת פעמיים
באותו ביום לים. כולכם שם נוסעים לאילת מדי פעם וכולכם עושים
בדיוק את אותו דבר רק שנראה לכם לשבוע שאתם משהו אחר מאין לאס
וגאס אבל הרבה יותר מחורבן.
הדרך לאילת יכולה הרבה פעמים להיות סיוט ולא משנה איך בחרתם
להגיע באוטובוס או ברכב פרטי ותרשו לי להתעלם לרגע מאלו שמרשים
לעצמם לטוס.
השנה החלטנו לסיוע שלושה חברים למלון הנסיכה דיל מדהים שלושה
לילות בסוף השבוע ולא ממש יכלתי לסרב אפילו שלא ממש בא לי אחרי
שלוש שנים שלא הייתי באילת הייתי חייב ללכת קצת ערום במרפסת של
הנסיכה.
יצאנו יחסית מאוחר בסביבות 3 בצהריים מתל אביב כי שחר נתקע
בעבודה ונסענו לאסוף אותו כדי לחסוך קצת זמן ובעיקר כי שחר
ידוע כדופק ברזים ולא רצינו לתת לו הזדמנות כל כך קורצת אז עוד
לפני שהוא התחיל לילל לבכות התייצבנו בבגדי ים אצלו במשרד. שחר
נלחץ טיפה אבל אחרי חצי דקה שהוא הבין שלדפוק ברז לא בא בחשבון
נכנס לשירותים של המנכ"ל החליף לבגד ים ויצא איתנו לטיול
השנתי.
אני דאגתי לציוד שזה לא הרבה חוץ מכמה בירות ושלושה סנדווצ'ים
שארזתי על כל צרה שלא תבוא.
מוטי הביא הגלגלים, גי'פ מגנום ארבע על ארבע 16 פעימות ומדגש
טורבו, רכב חלומי.
בדרך כלל נפגשים פעם בשבועיים אחרי העבודה ויושבים על ג'ינס
ובייגלה ולא הרבה יותר מזה ככה שלהיות תקוע עם שני אלה 5 שעות
ברכב נראה לי משימה הרבה יותר קשה ממה שתיכננתי אבל שחר ומוטי
הם שני מטורפים לא קטנים ואני יודע שנגיע לאילת הין מאוחר מאוד
לא כי יצאנו מאוחר ולא בגלל שנעצור לאכול איזה חמש פעמים בדרך
פשוט כי שנגיע למדבר אני בטוח שזה יהפוך לטיול ג'יפים וכנראה
שלא נישן היום בכלל.
עד אשדוד עמדנו בפקקים של יום חמישי בערב וקיללנו את שחר שהכל
בגללו ושלעשות קעקוע חינה זה בכלל לא מגניב בגיל 30 ושהביצים
בורחות לו מהבגד ים בכל פעם שהוא מנסה להתחיל עם אחת הנהגות
שתקועה לידנו בפקק.
רק ב5 הגענו לבאר שבע ועוד לא אכלנו.
ברבע לשש אחרי שתי בירות שקיוונו שיסדרו אותנו להמשך הנסיעה כי
כבר נגמרו לנו הנושאים לדבר עלהם ונשאר רק מזג האוויר המשכנו
למצפה.
הצלחתי לשכנע אותם שכדי לנסוע דרך הכביש של מצפה ולא דרך
הערבה כי אף פעם אין שם נייידות משטרה ואפשר חופשי לתת פול
גז.
עלינו על כביש 40 כביש מצפה רמון-אילת בדיוק ברבע לשבע והשמש
כבר התחילה לשקוע.
על השלט ראיתי כתם שחור מוזר כזה בטח שלא גרפיטי מין כתם כזה
שרואים אחרי שמשפשפים את העיינים ורד קוויתי שנצליח לסחוב ערים
עד אילת.
היה דווקא די נחמד בהתחלה הבירות השפיעו וצחקנו כמו מפגרים מכל
שטות שמישהו אמר ואמרנו המון שטויות. תוך חצי שעה חיסלנו
שלשתנו את השישייה שהבאתי לדרך ואפילו אכלנו מהסנדווצי'ם
שהכנתי.
בסביבות שמונה החלטנו שכדי לעלות על אחד ההרים לרות השקיעה
וזאת הזדמנות טובה להמתח קצת ולהחליף נהג אז ירדנו בעקבות
הסימוני שבילים מהדרך ועחינו על הר שגיא נדמה לי עצרנו בפסגה
בערך 10 קילומטר מהכביש הראשי ופתחנו מפה לראות עוד כמה זמן
נסיעה נשאר לנו ועשינו חשבון שמהירות של 160 קמ"ש אנחנו
מקסימום תוך שעה באילת.
לאף אחד לא היה חשק להסתובב בהרים וירדנו חזרה לכביש בלי הרבה
התעכבויות כי כולנו כבר ראינו את השמש שוקעת וידענו שאין יותר
בירות ושכדי להגיע.
בדרך למטה מההר שמתי מוזיקה בפול ווליום ודי שמחתי שאני צריך
לנהוג את הקטע האחרון של הנסיעה כי הכרתי את הכביש די טוב
וידעתי שרק בזכות זה נגיע עשר דקות קודם..
בדרך למטה ראיתי עוד פעם כתם שחור אבל הפעם הייתי חייב לרדת
לראות במה מדובר, שחר ומוטי נראו לי נורא עייפים ולא אמרו לי
מילה שעצרתי את האוטו.
ירדתי מהגי"פ והלכתי כמה מטרים ואז שמתי לב שהפעם זה לא כתם זה
כתובת בערבית" 3 ק"מ למחסום אין מעבר אלא לרכב צבאי" . אני
מכיר את הכביש הזה די טוב ואף פעם לא ראיתי את השלט שהסתובבתי
שחר ומוטי עמדו מאחורי.
שאלתי אותם מה פתאום הם על מדים אז הם מילמלו משהו על זה שקר
ושכדי שנמשיך אז חזרתי לגי'פ והמשכתי לנסוע שחר ישן מאחורה
הוא היה עייף אחרי לילה בתצפית ומוטי שישב לידי לא הפסיק לזיין
לי ת'מוח.
פתאום ראיתי אורות לפני באמצע המדבר ואני שמכיר את הדרך כמו את
כף היד שלי ישר דרכתי את הנשק מוטי סתם את הפה ושחר שאיכשהו
הרגיש שמוטי הפסיק לדבר ומשהו לא בסדר,התעורר.
הורדתי את הרגל מהגז והתקרבנו לאט לאט רועדים מפחד ולא מקור.
ואז שחר ומוטי ירדו לראות מה קרה ואני נשארתי בגי'פ כי זו
התרגולת אחרי דקה בערך שמעתי אותם צורחים על מישהו ואני בטוח
שאחד מהם אפילו קרא לי אז לחצתי על הגז עד אילת.
בבוקר למחרת התעוררתי במיון, תומר שלום אני דוקטור בן בסט,
הבשורות הטובות הם שגילינו את מקור ההרעלה, אחרי חיפושים
במכונית שלכם מצאנו שהמיונז בסנדווצ'ים היה מקולקל והודות
לצוות הרפואי המסור יצאת מזה בשלום חוץ מזה שלגי'פ שלך יש איזה
שתי דפיקות קטנות מקדימה אתה בסדר גמור.
תגיד הגעת לבד לאילת? |
