מכירים את ההרגשה שאתם עדיין לא יודעים מה אתם רוצים מהחיים
שלכם, לא יכולים להחליט מה אתם,
יושבים עם עצמכם וחושבים מה יתאים יותר, מה החברה תחשוב
עליכם,
להיות ערס קטן ומתלמד או להיות סטייליסט ולהתלבש במייטב הלבוש
האופנתי וללכת עם הבשמים הכי יוקרתיים בשוק או סתם להיות איזה
פריק מגודל ששומע כל היום מטאל ופאנק?

ואז לילה אחד אתה יושב עם עצמך ואומר....
לעזאזל עם כולם, אני אהיה מה שבא לי, מה שנוח לי ומה שכיף לי
להיות.
אתה קם בבוקר ואתה משנה את סדר היום, את סוג המלתחה שלך,
את סיגנון החיים ואת החברים המזוייפים שהיו איתך כל השנים בבית
הספר ובצבא.
יום אחד אתה מנסה ללבוש ג'ינס בשני צבעים, חולצה בצבע צהוב,
נעליים בצבע אדום וכמות של ג'ל בשיער שתספיק לארבע ממוטות
שעירות.
לובש כמה טבעות מזהב, איזה גורמט מכסף ושרשרת שכתוב עליה
"חי".
יוצא החוצה, יושב על הברזלים, מפצח גרעינים, יורק לכל
הכיוונים
ומריח כמו מפעל לכימיכלים עם כל השש סוגים של בשמים ששמתי
לפני שיצאתי מהבית.
קולט כמה פרחות ומנסה להתחיל איתן.

סוף היום, אתה חוזר הביתה, רואה שלא יצא לך כלום מההתנסות
המפחידה, קם למחרת בבוקר ומנסה סגנון אחר...
- לובש מכנסי עור צמודים, חולצת רשת וג'ל נוצץ בשיער.
- הולך בערב עם כמה חברים לאיזה מועדון רועש עם הרבה
"כוסיות",
מחכה בתור שעתיים, מזייף תעודת זהות ומצפה מכל בחורה שנייה
שתיפול לרגליך או תבקש את אהבתך.
כשאתה מגיע למרכז העניינים, אתה מסתכל למעלה, רואה את
הדי-ג'יי מאמסטרדם ואת כל הבנות הערומות על הבמה רוקדות
בטירוף ומסטולות מהתחת, אלכוהול מתעופף חופשי, אנשים נדחפים
אחד בשני ומידי פעם אתה מקבל איומים מאנשים שאתה בכלל לא
מכיר.
טוב, "תעביר את זה" אתה אומר, עד כה לא היה כזה נורא.
מה רע...
מוזיקת MTV, אלכוהול, בנות, ריקודים...
ואז אתה מחליט ללכת לרחבה ולהתחיל לרקוד.
ואז אתה מגלה שפלג הגוף התחתון שלך לא מסוגל לזוז לפי הקצב.
אתה עומד באמצע המסיבה, זז מצד לצד כמו איזה מטומטם, אחרי
ששילמת 100 ש"ח בכניסה.
אתה יוצא מהמסיבה כולך מבואס, לא קיבלת שום תמורה בעד מה
ששילמת, לא אלכוהול, לא בנות ובטח שלא ריקודים.

יושבים בסלון עם הבירה והסיגרייה מדוכאים מהחיים.
בנאדם בן 21 שעדיין לא החליט מה קורה איתו בעולם הזה,
ולאן פניו מיועדות!
אפשרות אחרונה:
לובשים ג'ינס שחור קרוע, מגפיים גבוהות (עדיף ד"ר מרטנס
שחורות)
חולצה קרועה שחורה, מפזרים שיער, מוסיפים פס שחור מתחת לעין,
כמה שרשראות ממתכת עם פנטגרם עליהם, הולך למסיבות מטאל,
מנסה להשתלב בין כל האנשים שם...
עד כה, הכל הולך ממש חלק...
הבגדים נוחים, המוזיקה ממש מקפיצה אותך מהכיסא, אלכוהול
זורם כמו נהר, אנשים ממש טובים אחד לשני, אתה מרגיש עצמך
לשם שינוי...
אתה נכנס לפוגו באיזו מסיבה, חוטף כמה פיצוצים, כולך מדמם
אבל נהנה מכל שנייה שאתה נושם.
אתה יוצא מהמסיבה כולך שיכור ושמח, חושב שזהו, סוף סוף מצאת
את יעודך בחיים...
להיות בלאקר.
מתחבר לאנשים מהסוג שלך, רוב הבגדים שלך שחורים,
הרבה צמידים עם ניטים, הרבה שרשראות ממתכת ותיק איפור
בצבע שחור.
זהו, מצאתי...
מפה, פשוט לזרום עם החיים.
וכמובן, והכי חשוב: תמיד אפשר לעצור בדרך לכמה ג'ויינטים.