טונות של שימחה, געגועים,
התרגשות, פחד וציפיות...לפני שנפגשים,
ואני כבר במקום הפגישה
מכשיר עצמי לאווירה.
את גלי הים סופר בעיניי,
לנגינת הרוח מקשיב באוזניי,
משחזר עתיד מעורבב בהווה
ומתכנן להוציאנו מעבר לא מזוהה
אל הווה חלומי
ואל עתיד חושקני.
העבר שיישאר במקומו-
מי בכלל מעוניין להכירו?!
לא נפגשים אנו לנער את אבקו
ובטח לא כדי להתרפק על צווארו-
לא נבטלו
אך לא נשחזרו!
בואי ונצמח ישר מהעתיד
לתוך סערת רגשות עם דמעות גיל,
עם אותו רעב לאהבה,
להבנה, למילה טובה ולתמיכה.
אני חש בנשמתך המתקרבת,
באופק זיהיתיך- בעיניי את ממוקדת.
קרוב אליי את עוצרת, מתלבטת, מפחדת,
מבולבלת, חוזרת לאחור, עוצרת,
חושבת, מחליטה, מתקרבת,
על פניי חולפת, מסתובבת, חוזרת ונעצרת.
אני חש בויכוח הסוער בין שכלך
המפחד מתוצאות עתידך
ללבך המשתוקק לחוויה חדשה
עם ארוטיקה מסקרנת ומסעירה,
והלב מנצח....את משירה עברך
ומתמסרת אליי לקראת עתידך.
תם עידן ההיסוסים
ובריצה פראית גופנו מתנגשים,
שפתיים נצמדות,
ידיים מלטפות,
בגדים נקרעים,
על המיטה נופלים,
ברקים רואים,
את ההכרה מאבדים,
הר געש שומעים,
מלבה רותחת נדבקים,
שתתקרר...אנו מחכים-
והנה, אנו משוחררים...
מאושרים, מאוהבים
כל פינה מלטפים,
מכל נקודה מתרגשים
כאילו אל נערותנו חוזרים.
חוויה בלתי נשכחת
שרק השעון משיבנו לדעת
שעוד לא הספקנו די
ויהיה המשך בוודאי
אבל...עכשיו את חוזרת ליומך,
גם אני....והעולם כמנהגו נוהג.
11/01/02 © |
