קמתי בבוקר עם לחישה בלב,
של סרט, של סיפור,
משהו בי כואב,
עוצר את נשמתי מביט לתוך עיניי,
לוקח רגע עוצר בתוך חיי.

חשבתי לעצמי איך הכל אחר,
למה יש בי את הקושי לדבר,
טעויות שעשיתי,
החלטות גורל,
מנסה לשוב לתוך אותו הזמן.

כשמשהו בי קורה,
משהו בי הולך,
שמשהו קורה,
אני משתנה.

הלכתי לחפש קצת שקט,
חלמתי למקום רחוק,
חוזר בי בנגיעה-
זה לא יכול להיות.

חזרתי אל תוך מלכודת,
אותה אחת שבתוכי נרדמה,
עטפה אותי לתוך שקיעה מוקדמת,
ליטפה אותי בשקר וזיוף.

אז למה זה כל כך קשה,
אז למה אני לא נושם,
מנסה לשבור ת'אחרים,
נופל גבוה לתוך העננים.

כשמשהו בי קורה,
משהו בי הולך,
שמשהו קורה,
אני משתנה.