|
את פריסקופי
חי, ואראה את שקיעת
ספינתך הזקנה.
מתנפצת על שוברי
הגילים בין שוניות
ילדותי.
מפזרת סלעי הבטחותיך
לסלי האשפה
ניצבת מול גלי חורבותיך
ניגרסת במכונת
הזמן
פורקת שקי אשליות
על מזחי
המציאות.
יוצקת כמיהתי
בתבניות של מלט
מול ריקושיטי ימיה
הנוחתים על זיבלי
גופה כסוכריות
בר מצוה, שארים |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.