ענת ליבמן / בוקר |
בי הסערה.
רוח קלילה מעבירה בי צמרמורת, הדלת לא אטומה.
בלי מחשבה או חישובים אני מחזקת את המנעולים וליתר ביטחון
מוסיפה כמה מנעולים על הדלת.
בי לא יפגעו יותר סופות, אני מוגנת!
בשקט, בשקט המים מחלחלים, מרטיבים ונספגים בי.
המנעולים לא עומדים ברוחות.
שוב חשופה, שוב פגיעה
שוב מאוהבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|