ימי ההשראה, חלפה כמעט שנה.
יושב ומסתכל אל עבר הלבנה.
כוכב אחד שאל בנצנוץ, היכן השראתך ?
הבטתי אליו ושפתי רעדו, בלב הסערה
בלב סערת העבר.
אך הינך נמצא איתנו עכשיו הלבנה בוהקת
ושונה המצב.
מביט אני בעונה שחלפה ונראה כי פניי
עוד עוטות מסכה. מסכות העבר הם נטל
ידיי טורח אני ומסתיר את פניי.
אך נכסף לו הרגע בוא לקראתו
פניו מסבירות ומסתורין שרוי בו.
מלא סיכונים וגדול הוא עכשיו.
לנצח יישאר כך המצב, תשוקותיך תלויות אך ורק בך
כיצד תנצור את הרגע בתוכך ומהם פנייה של האהבה?
חדש ונועז מביט לעברה, לעבר הלבנה כששנה כך חלפה
עומד ומביט נטול מחשבה, שואל את עצמי מה טיבה של אהבה? |
