מתעורר בבוקרו של יום,
מתרגש ממה שצפוי לקרות.
יודע שחייב לסיים,
לפני שהערב ירד,
את כל המשימות
שמכל עבר מוטלות
ומתפקידי לבחור את הסגנון
בו ארצה שיתנהל היום.
אז אוכל להתלונן שהיום גשום והכביש חלק
אך מאידך לשמוח על ההשקיה בחינם.
אוכל להתלונן על מיחושים וכאבים
אך מאידך אוכל להודות שאני בחיים.
אוכל להתלונן שאין לי הרבה חברים
אך מאידך להודות על עומקם של יחסים.
אוכל להתמרמר על הצורך לעבוד
אך מאידך להודות שיש עבודה לעשות.
אוכל להתלונן על עבודות בית הכרחיות
אך מאידך על חיים מופרי מוח, נשמה וגוף, להודות.
ואם עיצוב היום הוא בשליטתי
אז מדוע להתמסר לשלילי?
הרי אפשר להחליט באופן חיובי
שזה יהיה היום הגדול שלי...
18/10/01 © |
