שוב ושוב מביטה בעינייך
תשוקתי בוערת למראה גופך.
רוצה לחבק,להיות קרובה אלייך
ולהמשיך,
להמשיך את הלילה הזה עוד ועוד
ולהמשיך, להיות לכודים בעולם של מראות,
ולהמשיך, לא מוכנה לעזוב, לא מוכנה להרפות,
ולהמשיך, שלא יתנפצו כל אותם החלומות.
אלי, אני צריכה לדעת,
לנצור את הזיכרון , אולי כבר לא אספיק לגעת.
ולא תהיה יותר שלי בעצם,
כמו החול שלא פוגש בקצף.
השאר לי מאותו הערב משהו משלך,
שבלילות חורף גשומים מול עיניי תהיה רק דמותך.
עכשיו אתה רחוק,אני פוחדת,
אולי הפעם כבר לא תחזור, אזכר.
מהבדידות אני טועמת
כששום דבר אחר כבר לא עוזר,
רוצה לחוש אותך,
רק לחוש אותך.
השאר לי משהו מאותו הלילה,
שלעולם יהיה לי זיכרון ממך. |