שי בלושטיין / שעון חול |
להתמוסס מבפנים, השתתקתם כמו גלים.
התשוקה התאדתה המבטים הפכו לכועסים
ומילות האהבה הנועזות, הפכו לסטירות כואבות.
כמו שעון חול, הגיעו גם דמעות, שכיסו את הפחד
בטיפות של חמלה, שנגמרות בשפתיים יבשות.
כמו שעון חול, נשארתם לבד בלי זמן מוגדר,
כואבים, חסרי אונים ולא מודעים לקראת מה הולכים.
כמו שעון חול, התנפצתם לרסיסים,
כמו שעון חול, עכשיו אתם נפרדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|