טל בן-ארי / בדידות |
כמו מעיל של פרווה
כפי שנשים נוטות
עת זקנה
להתעטף בנעוריהן
אני מדמה הילה של זוהר
לכפור סביב לבי
ויוצאת לגרוף את השביל המושלג
אשר אין מחכה עוד
לאביר על הסוס הלבן
שיטמא אותו בחלומות על אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|