מוטי פרי-מור / איש עיוור |
אישוניו כבויים.
חושך אין סוף,
מגשש לנצח.
בין שאון הרכבים,
בצעדים חולפים,
הולך בדרכו,
עם מקל בידו.
אבני הכביש לא יראה,
לאין מקום ינוע.
באופל לא גבול לו,
פתע על אדמה משתטח,
נכשל, נופל ונחבל,
רחימות בי עולה,
כחומל אתבייש,
מושיט לו יד,
הוא מהסס,
בעווית מחייך,
כצליל פעמון סדוק,
קול מיבב השמיע
"תודה
שהראתני הדרך".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|