הלוואי והיה לכל זה מרפא.
הלוואי ויכולתי לשכב על דשא,
לפרוש ידיים לצדדים, ולהרגיש אמיתי את כל
מה שאני מחשיבה כאמיתי.

האמת היא שניסיתי.
באמת רציתי לחשוב שאוכל.
אבל האוויר היה סמיך, החושך ירד מהר מדי
והריח של הנובלס נדבק לידיים. עוד מאתמול.
באמת שחשבתי שאפשר להוריד אותו במקלחת.

יודעת את יודעת מה רצינו וחלמנו שיהיה
קרצייה משעות הקיץ הפכתי
עלוקה מתיימרת לראות קצת אור
רק מקווה, אם כי כבר יודעת שבקיץ עיניים יתגלגלו
מסירחון זיעת החום והעמדת רגשות על השתק.

הבטחתי ולא קיימתי. אשר אמרתי ודאי לא אעשה.
נערה, הם אומרים שהפכתי
אך לא רואים כי ילדה מגושמת אני
החולמת חלומות אחרים.

חלומותיי האחרים, וודאי הם חושבים -
חלומות על רחוק, של ריחות אחרים,
על ילדות ועל גשם.
איך אינם רואים? סיוטים רק נשארו הם לילותיי
מוארים בחלומות פסיכודליים הנלקחים מעולמי שהיה
ורחמים עצמיים, חושבת שרק נשארו לי.

חולמת את חולמת עוד?