מי הילד היפה הזה? שאלתי את שי בתמיהה.
שי ואני היינו ידידים טובים, ולאחרונה הקשר הידידותי שלנו
התחדש אחרי תקופה של התרחקות מסויימת, ולרגל כך החלטנו לצאת
ביחד למסיבה באחד ממועדוני הגייז בדרום הארץ.
הילד ההוא עמד שם עם כמה חברים שלו, וחיכה להכנס אל תוך
המועדון, בעוד אני עומד ובוחן אותו מן הצד שוב ושוב: הוא היה
בעל מבנה גוף רזה מאוד, שיער שחור בינוני, ופנים חמודות כאלה
כמו שתמיד אהבתי.

אחרי כמה שעות של ריקודים בהם לא הסטתי את מבטי ממנו, פגשתי
אותו שוב מחוץ למועדון. הוא ביקש ממני סיגריה, נתתי לו אחת
והשיחה שהתפתחה בינינו הובילה להחלפת מספרי טלפון.
שי עמד והתבונן בנו מן הצד בקינאה בלתי - מוסתרת.

בערב שלמחרת דיברנו לראשונה בטלפון: זאת הייתה שיחה ארוכה
ומפורטת, שנמשכה עד אור הבוקר. ידעתי שאני מתאהב בו עוד לפני
השיחה הזאת, אבל היא רק העצימה את ההרגשה שלי.

למחרת הוא התקשר אליי אחרי הצהריים, ודיברנו ארוכות. היה יום
חמישי באותו השבוע, והוא הציע לי לבוא אליו. אני כמובן שהסכמתי
ברצון, למרות המרחק הגדול ולמרות שזה היה כרוך בלהישאר שם עד
הבוקר. לא היה איכפת לי.

תוך שעה וחצי הייתי כבר על האוטובוס בדרך אל העיר הדרומית בה
הוא היה גר. הוא חיכה לי בתחנת האוטובוס, והסתובבנו קצת.
לא אהבתי את אותה העיר. ערסים שרצו בכל פינה וזרקו לעברנו
הערות, והמקום היה נראה רע. פגשנו בדרך ידיד שלו, איזה ילדון
שגם זכור לי במעורפל מאותה המסיבה בה הכרנו.

חצי ערב עבר לו בהסתובבות סתמית ברחובות, ושיחות חולין עם כל
מיני ידידים שלו שפגשנו בדרך. עד שהתעייפנו והלכנו אליו
הבייתה.
הוריו ישנו באותה השעה, ואנחנו ישבנו בחדר שלו. הוא הראה לי כל
מיני דברים במחשב שלו, ולאחר מכן הלך אל המטבח וחזר כשבידו
בקבוק יין משובח ושתי כוסות.
"שנרד עליו?" שאל. "כמובן" השבתי. בעיקר מפני שידעתי לאן זה
יוביל אחר-כך. הבקבוק הסתיים תוך חצי שעה, והרגשתי סחרחורת
קלה.
עישנו סיגריה על אדן החלון שבחדרו, ולאחר מכן הוא סגר את
התריס, וכיבה את האור.

אור כחול עמום האיר את החדר, והוא נשכב על המיטה. נשכבתי במרחק
מה ממנו, והחלטתי שאתן לעניינים לזרום.
הסתכלתי עליו: הוא היה כל כך יפה. תווי הפנים החדים שלו בהקו
באור הכחול שהיה ברקע, והיה אפשר להרגיש את המתח הרב שיש
בינינו.
הוא התחיל לגעת בי קלות עם רגלו, ואני נגעתי בו גם באותה
הצורה.
"בוא" הוא אמר וקירב אותי אליו. הוא החזיק את ידי, ודיברנו
קצת. סיפרתי לו שזה ממש מזכיר לי מישהו אחר שהייתי איתו באותו
המצב פעם. שפתיו התקרבו אל שלי, ואני לא ידעתי באותו הרגע אם
אני בחלום או במציאות.

מגע שפתיו היה רך ועדין. הרגשתי שאני רוצה להישאר איתו כך
לעולם.
הוא השכיב אותי על הגב והפשיט את חולצתי. הורדתי גם אני את
חולצתו והצמדתי את גופו הלוהט אליי. התנשקנו בלהט תוך שידינו
נכנסות אט-אט אל מעבר לפריטי הלבוש התחתונים. הוא עבר על כל
גופי בלשונו, עד שהגיע למרכז, ואני לא הסתרתי את הנאתי הרבה.
לאחר דקה הפכתי אותו על גבו, ועברתי אני בלשוני על גופו החלק
והיפה.

באותם ימים לא היה לי נסיון רב בסקס מלא עם גברים, אבל ברגע
שהוא אמר שהוא רוצה שנשכב, הסכמתי, הוצאתי מתיקי קונדום
ושפופרת טופ-ג'ל, אירגנתי את העניינים, וחדרתי אליו בזהירות.
רציתי שיהנה ולא רציתי להכאיב לו. הוא אחז בי חזק ולא הסתיר
לרגע את הנאתו.

"רוצה שאני אחדור אלייך?" הוא שאל. אם לומר את האמת - פחדתי.
לא עשיתי את זה מעולם, אבל כל כך רציתי אותו, שהסכמתי.
"תסתובב" הוא הנחה אותי שלב אחר שלב, עד שהגיע הרגע: הוא נכנס
אליי בתנועה קלה, ואני כלל לא התנגדתי. זה כאב בדקה הראשונה,
ולאחר מכן ההנאה מכך הייתה גדולה משאפשר לתאר. לאחר מספר דקות
גמרנו שנינו בו זמנית בהתפרקות אדירה.

נשארתי איתו עוד קצת, עד שהבחנתי שנעשתה כבר שעת בוקר מאוחרת.
הוא ליוה אותי לתחנת האוטובוס וחזרתי אל ביתי.

כל אותו היום לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. בלילה שלאחר מכן
יצאתי עם חברים לבלות במועדון בתל אביב וקיוויתי שאראה אותו,
אך הוא לא היה שם. הוא גם לא ענה לטלפונים שלי, ורק שלח לי
הודעה שבה אמר שעובר עליו זמן קצת קשה עכשיו.

לעולם לא אשכח את הלילות שעברו עליי לאחר מכן, את חוסר השינה,
את הדיכאון, את הזיכרון הזה ממנו שזז במוחי ללא הפסק, גם היום,
חצי שנה אחרי.

הרי בכל זאת - הוא היה הראשון שלי.


(אני יודע שלעולם לא תקרא את זה - אז אני מרשה לעצמי...)