בס"ד

הוא קם בשבע בבוקר לאחר צלצול מעצבן משידת הלילה המעוצבת שלו
מתעורר, שוטף פנים שותה קצת קפה עם הרבה סוכר חובש כיפה באי
רצון ויוצא מהבית לכיוון בית המדרש. 3 דקות אחרי סיבוב המפתח
והירידה בחדר המדרגות הוא מבין שהשילוב של קפה משחת שיניים
וקצת אפטר שייב הוא  שלוב מוזר, בחילה מדכאת עוברת בגופו...

היה זה יום סגרירי, אפור מאלה שמגיעים מפעם לפעם לארצינו
גיבורינו רץ לכיוון מונית השירות החביבה עליו ונדחק עם זקנות
ואנשים מחוסרי יכולת תעבורתית בחלל קטן ומחניק לחצי שעה, שזו
עברה מגיע לישיבה באיחור של שעה קלה הרב הסלחני נוזף בו קלות,
הוא מהרהר בין פרשה לפרשה בשל לקיומו בעולם ביודעו שהקדוש ברוך
הוא הוא המצאה גאונית לעשיית כסף ומילוי חייהם של אנשים בני 50
שמה שעושה להם את זה זה לקום ב-4 לפנות בוקר ולקרוא כמה שורות
מספר ההיסטוריה הקדוש שמליוני אנשים מתו על כל מלה שרשומה בו.
הוא מעלה חיוך "אנשים מפגרים" הוא חושב תוך כדי שהוא אורז את
הציצית בתיק ביחד עם קצת תועבה לסיפוק היצר.

כל הסיבה להימצאותו בישיבה היא התחמקות משירות צבאי - הוא סולד
מדת .

בדרך הביתה הוא פוגש את חברו ע. בבית קפה נודע בעיר שניהם
מהרהרים על הקלות בה הוא רימה את המערכת ועל האבסורד שבדבר
שלפתע גיבורינו חש ברע עיניו נעצמות ובאותה שניה פוגע בו ברק
וחורך את גופו.
הוא נוחת על המדרכה ללא רוח חיים תוך כמה דקות נשמעות סירנות
הרב ששמע על האסון הגיע לאזור ולקח את תיקו ומשפתח אותו ראו
עיניו את התועבה ובנוסף ספר תנ"ך (שאת כל עמודיו צבע בטיפקס
מרוב שעמום במשך שיעוריו המרתקים של הרב ובמקומם כתוב יומן
שמספר על הרומן הממושך של הגבור עם לשכת הגיוס ועל מחשבותיו
האמיתיות על הדת ועל מורו ורבו) הרב רתח. החבר ניגש אל הרב
וחייך עם דמעה בעין ואמר "הוא רצה לדפוק את המערכת ועכשיו
המערכת דפקה אותו" הרב מלמל "אדני נתן אדני לקח" תוך כדי שהוא
מסתכל אל השמיים ולאחר על גופתו של תלמידו המצטיין בצדקנות עם
שמץ של חיוך.

חברו המום מהמקרה חזר בתשובה וחיי היום בברוקלין עם 7
ילדים.

בדיקת מעבדה גילתה שבועות אחר כך  שסיבת המוות היא שילוב קטלני
של כימיקלים שגרמו ללבו של גיבורינו להפסיק לפעום שניה לפני
שפגע בו הברק .
הכימיקלים היו אלכוהול קופאין סידן וכדור נגד בחילה שלקח
מהזקנה הרוסיה במונית השירות שלמעשה היה כדור נגד לחץ דם
גבוה.

נו אז מי הקליק ראשון יהוה או הקפה?