כמה דמעות נשפכו בגללם,
כמה מילים נאמרו עליהם.
אלף טקסים נערכו בשבילם,
שישה אפסים היו בני אדם.

בין דיבורים נוצרו השתיקות,
לא עצרו לברר מה הן אומרות.
כי למי שמפחיד,
השקט לא יכול.
להביע כאב.
להביע הכל.

אסור לפחד מלשתוק.
כמו שאסור לפחד לדבר.
כמה עוד רק אפשר לבכות...
מה זה יעזור?
העולם כבר לא יחזור.
העולם כבר לא יזכור.
את כולם.

אנשים מחזיקים את הכעס בליבם.
לכעוס ולצעוק הם לא מרשים לעצמם.
כי זה לא מכובד לפרוץ בצעקות,
עדיף לדבר בנימוס ולבכות.

כשבוחרים לשתוק, זה לא כי אין מה להגיד.
כי לשתוק, כמו לצעוק!
זה חזק מתמיד.
למי שלא אכפת- שידבר ויבכה כמו כולם,
אך למי שחשוב, שיצעק וישתוק בשבילם.

אסור לפחד מלשתוק.
כמו שאסור לפחד לדבר.
כמה עוד רק אפשר לבכות...
מה זה יעזור?
העולם כבר לא יחזור.
העולם כבר לא יזכור-
לצעוק ולשתוק את כולם.