|
כבר קופלו הדגלים.
בין תרנים גלמודים. הזקינו זקוקי כרך מעבר לאופק.
לזכרון.
כבר נמחו הדמעות בין שבילי הפנים.
ונורות סמוקות
תחפסתן הסירו
וזרקו חשמל רגיל.
כבר נמסה שעוה בין נרות רועדים
ונהי צפירות על טורים לבנים.
כבר חזרו גבורים
לאלבום.
מסגרות לעתונים
עלמים נצחיים
לתנומתם.
כבר קופלו הדגלים. |
|
|
לא מבינה למה
הוא נפרד ממני,
אני הרי ממש
שווה, היית
צריכה לראות
לכמה חתיכים
שעצרו אותי
ברחוב אמרתי
לא!
והוא יודע את
זה! הוא היה
לידי!
(חתימה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.