אברהם שיין / רקועים |
בגבעול חיי, הרוויני.
רשפי עיניך כנהרות אור
הציתוני.
בגעשי חופיך טרפתי
ביקרות, תהומותי הבלחת.
נימיך רקועים בנימי,
חמצן בארותיך יונק.
תני לי עוד מבט אחד,
הבהק אחרון ואדעך בעיניך,
קרעתי לך כוכבים
בלילות דלוקים מכאב.
בערתו עמך אותך.
טבולה במיצו ,במוצו
את לילותיו שרה
בלילותי.
וזחל לסופך בסופי
שנותי אוזלות
מול שנותיך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|