מדיניות חלקי הסיפור כמוה כמדיניות האירוטיקה שלי
לאט ובחלקים נבנית תאוות הגוף והנפש
לא מאיצים באלו, לאט לנו
כך ייטב




אני נוהגת ללכת תדיר להופעות של הלהקה ההיא,
עם הזמן למדתי להכיר את השמות של הנגנים והנפשות הפועלות
ולמדתי לראות איך הגיטריסט מביט בי בתשורות עיניים ומתפלא,
רואה אותי מתמכרת לקצב למילים. רואה איך הסקס נוזל מתלתליי
ואני מביטה בו עמוק לתוך העניים
ואגן הירכיים שלי לא נותר קבוע לצלילי הגיטרה והתופים,
והעיניים שלי נעות בין עונג עצום לתאווה פקוחה
ואני סקסית מוסיקלית ויודעת מתוך עיניו שכך אני נראית.
והוא מביט בי מבטי זימה גנובים ובורחים ואני רואה.
משחקת איתו בחתולים ועכברי עיניים,
קצת אדישה קצת מביטה.

בהופעה של היום שיחקתי איתו יותר מהרגיל ,
והוא ניסה לאתר אותי ואני עצמתי עניים ונעתי בכסא
לצלילי המיתרים שלו, והוא מביט בי
חורץ את חולצתי סכינים יפנים של עיניים סקרניות ומלאות תאווה.
אני מתמהמהת בסוף ההופעה, מחכה לחברה שיוצאת מהחנייה
בינתיים אני יושבת על הספסל מול יציאת האומנים
ומתכרבלת במעיל מהצינה שמכתיב החורף
הוא יוצא אל הרחוב עם הקייס של הגיטרה,
עוצר, מניח את הקייס ומדליק סיגריה, מביט סביב
נתקל בעיניו בי, ומחייך במבוכה קלה, הוא מרים את הקייס
וניגש אליי לספסל, הוא שואל אותי לשמי, ואני עונה "מיקי"
ואז קוראים לו מההסעה של האומנים, הוא שואל אותי אם אסכים
להסגיר בידיו את מספר הטלפון שלי,
ואני מקשה במעט "אתה פסיכוטי?!"
הוא צוחק, "כן, מאוד פסיכוטי ". אני צוחקת ורושמת
על כף ידו במספרים גדולים עם עט את מספר הטלפון שלי,
אני רושמת מספר מספר לאט לאט,
אני אוחזת את ידו כדי שיקל לי לכתוב
ובו בזמן מתענגת על מגע עורו
הוא רץ להסעה, מחייך אליי לפני שנסגרת הדלת של הוואן.
חברה שלי חוזרת עם הרכב ואני חוזרת לביתי.

שעת ערב , יומיים אחרי אני בדיוק הכנתי חלב
עם 8 קוביות שוקולד לבן אני יושבת ולוגמת את החלב,
מביטה בחלון החוצה אל הכפור והגשם
הטלפון מצלצל ורשום לי שהמספר חסוי, אני לא אוהבת חסויים
אני עונה בענייניות: "כן" . הוא אומר שלום ואני עונה שלום
ואז הוא מזכיר לי שהוא יניב הגיטריסט, וטון השיחה משתנה
הוא מחייך אליי טלפנית שואל לשלומי, ואני אומרת שטוב
ומבקשת לעבור לשוחח בטלפון רגיל, שם עדיף לי
(אני לא מגלה לו כמה סקסי הקול שלי בטלפון רגיל
כמה הוא מניע את התאווה הגברית לקצה גבול היכולת)
אני מנתקת את הסלולרי והוא מצלצל
אני עונה בקולי האמיתי, הוא מתפלא ואומר לי
שהקול שלי שונה לחלוטין בטלפון רגיל ואני צוחקת בתוכי
אנחנו משוחחים והולכים , ואני מבקשת שינגן לי משהו בטלפון
הוא צוחק ואומר שזה לא ממש הולך בטלפון, ושעדיף שאבוא
ואני מזהירה אותו בצחוק "אני עוד אבוא" והוא שולף: "בואי"
אני צוחקת במבוכה ואומרת שעוד מוקדם לזה,
ושנדבר כשאהיה בתל אביב השבוע
אנחנו ממשיכים לשוחח שעות ארוכות
ומסיימים חמש שעות לאחר מכן כששנינו מותשים
מרוצים והוא לוחש לי שאני מקסימה ואני לוחשת לו
שהייתי מנשקת אותו עכשיו
והוא, בולע את הרוק שבגרונו
ומשתעל שיעול של מבוכה.

יומיים למחרת הייתה לי בחינה באוניברסיטה,
הגעתי לתל אביב, נבחנתי וצלצלתי אל יניב
אמרתי לו שאני אחרי אוניברסיטה
והוא שאל אותי אם בא לי להגיע אליו,
אמרתי לו שאני אשמח להגיע, אם זה בסדר מבחינתו
הוא שאל מאיפה לאסוף אותי ואני אמרתי ברח' חיים לבנון
הוא אמר שהוא יגיע תוך 20  דקות, רצתי לאוניברסיטה
סידרתי את התלתלים ושיפצתי את האיפור,
לבי זעק מהתרגשות ובתחתוניי הצטברו הורמונים.

רצתי ממדרגות האוניברסיטה וראיתי אותו מתקרב עם הרכב
מגניב מבט מחייך לכיווני, אני עם הילקוט שלי מסרבת לגדול
אני חייכתי אליו ונכנסתי לתוך הרכב, מביטה בו מבט סקסי ומבויש
והוא חייך חיוך קטן וסקסי , הסיט את השיער הפרוע שלו, ונסע
משם.

הוא שאל אם אני רוצה לשתות משהו, ואני אמרתי לו שאשמח
מבחני סטטיסטיקה הם עניין מצמיא, הוא צחק אליי
השארתי את התיק במושב האחורי ויצאנו לבית הקפה
ישבנו והתחלנו לשוחח , הוא הצחיק אותי ואני נראיתי לו
כריזמתית ומרתקת למרות שלא עשיתי דבר מיוחד, הוא התאהב בי
מרגע לרגע, אני לגמתי את השוקולטה שלי לאט תוך שיחה
שתיתי בכפית כמו שאני אוהבת לאט לאט לאט
כמו נדדתי שנים לקראת השוקולד והחלב
מבלי משים ליקקתי את תכולת הכפית בלשוני והבטתי בו
והוא הביט בי מבט תאב ,ופיקת גרונו לא הותירה מקום לספק
כשהיא נעה בתנועה הבולעת את התאווה במנות רוק קטנות,
מכנסיו המוסתרים מעיניי תחת שולחן הקפה השתנו
בעוד אני ליקקתי את השוקולטה שלי כפית כפית.
הוא חייך ואמר שכדאי שנזוז,
אספנו עצמנו במעילים ויצאנו אל הרחוב
ואני ראיתי איך משסע מעילו הארוך מציצה בליטה במכנסיו
והוא מיהר לסגור את השסע, ואני חייכתי בני לביני.
נכנסנו אל הרכב ונסענו אליו הביתה, בדרך הוא סיפר לי
על פרויקטים מוסיקלים שהוא נוטל בהם חלק ואני ביקשתי
שינגן לי דברים משלו, סולואים שהוא כתב בעצמו
הוא חייך אליי חיוכים גדולים של יוצר
עצר את הרכב והזמין אותי לביתו
כשכף ידו פרושה ומזמינה אותי הרצויה ,
פנימה לתוך ביתו וחייו.