|
רסן את ליבי הסוער
אני פוחד שמא אפול ואמות.
כל האבירים ששלחתי נפלו בשבי
וממלכתי נפלה איתם.
כל ליצני החצר תלויים על עצים
כמו שמחת היום ההוא שנפל לחסדי השלכת.
ואני מתוך ניסיון נואש אחרון
נופפתי במילותיי כמו חרב,
והן עפו כמו גיצים.
והיא מול אור ירח כיבתה את לפידי
ונותרתי ללא כלום
לבדי... |
|
|
א': שמתי לב
למשהו מוזר.
ב': מה?
א': שמתי לב שאת
כל הדיאלוגים
בינינו תמיד אני
מתחיל.
ב': וואלה?
א': וואלה, נראה
לי שזה בגלל השם
שלי.
ב': וואלה? רוצה
להחליף שמות?
א': מה זאת
אומרת, אני אהיה
ב' ואתה א'?
ב': כן.
א': טוב.
ב': שלוש ארבע
ו...
ב': וואלה,
סחטיין עלייך
ועל הרעיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.