השעון מתמזג לי בתוך החלום
מתעורר ומרגיש כמו נשרף מהחום
והתריס קצת נפתח ומוציא חצי ראש
צחנת מאבק עם סמל נדוש
אולי ברחוב אולי בסמטא
כמו זונה מתפשטת היא, המלחמה
היא כל כך חמה
וטילי עשן עפים סביבי
כמו מהלומה
חברים פה צונחים לידי
והכל כבר נגמר
והטנק הוא לא שב
רסיסי נשימתי מתמזגים עם רסיסיו
מחשבות של כאב מטפטפות מתוך עין
השפן הלבן בתוכי הוא עדיין
המיטה לא מיטה, השעון לא שעון
רק דבר אחד אמיתי-
הארון הוא ארון
כמו זונה את חיי היא גבתה... המלחמה
היא כל כך חמה
וטילי עשן עפים סביבי
כמו מהלומה
חברים פה צונחים לידי
והכל כבר נגמר
והטנק הוא לא שב
רסיסי נשימתי מתמזגים עם רסיסיו |