אם מתבוננים בדרכי ההתנהגות של המכרסם השרקני שעונה לשם קביה
ניתן להקביל זאת בקלות לנפש האדם, לשם הניסוי עליכם להצטייד
ב-12 קביות רעבות ודלי מלא חסה, רוקנו את הדלי בבת אחת וקחו
צעד אחורה ותתבוננו, אם אין באמצעותכם את הכלים הדרושים לניסוי
תמיד תוכלו לבחור להאמין לי, ברגע שהקביה הראשונה תיגע באחת
מפיסות החסה היא תפתח במנוסה כאשר לפחות שש מחברותיה דולקות
אחריה בחירוף נפש לבסוף היא תחדל מהמאבק והן כולן ביחד יאכלו
את חתיכת החסה הקטנה רק לאחר מכן יתפנו לשים לב שלרשותן עומד
דלי חסה שלם.
אחרי שהשכלתם רבות על דרכי האכילה של הקביות נוכל לצאת במסקנה
החד משמעית שהטבע חנן כל בעל חיים בצורך להשיג את כל מה שאין
ברשותו או המתקשה להשיגו, כך גם נשים לרוב ימשכו לגברים אשר
מציבים בפניהן אתגר תחרותי כל שהוא , רבות הן הנשים אשר בתוכן
מקונן הדחף לפתות הומו אך ורק בשביל תחושת ההישג, גם אני חטאתי
בכך מספר פעמים, אחרי שסימנתי את ה- X הנכסף ליד פרויקט ההומו
לא חשבתי שיעמדו בפני עוד הרבה אתגרים, עד שביום אחד הופיע
בחיי שמוליק, בחור נאה מאוד בשנות העשרים לחייו, פגשתי אותו על
החוף באי בפיליפינים בו התגוררתי באותה העת, הוא וחבריו כולם
בחורי ישיבה בעלי כיפות סרוגות מבני ברק הגיעו לחודש של נופש
חסר דאגות, המטרה סומנה בתת המודע שלי עוד לפני שאני העזתי
לפנטז על כך, וחברי שמכבר הימים יבלת שהגיע מישראל לבקר אותי
לשבועיים עלה על המזימה מהר מאוד והיה שולח אלי חיוכים רבי
משמעות מידי פעם, בלילה אחד בעודי שוכבת בערסל מתכרבלת
בזרועותיו של שמוליק מרגישה שבעוד דקות מספר הוא כבר יהיה שבוי
לחלוטין בקסמיי החלו הכלבים לנבוח, יבבות רמות והיסטריות שהרסו
לגמרי את השלווה הפסטורלית בה היינו שרועים, נביחותיהם האפילו
על רעש גלי הים, שמוליק הרים את ראשו ודיווח שזו רק אישה זקנה
לבושה קפוצ'ון לבן שהולכת על החוף, הירח המלא האיר את שוניות
האלמוגים שעמדו על החוף עירומות בשפל העז, לאט לאט חזר השקט
לקדמותו אך בדיוק שהצלחתי ללכוד את מבטו של שמוליק והסתכלתי
עמוק לתוך עיניו שוב החלו הכלבים לנבוח, שמוליק לא הספיק להרים
את ראשו לראות במה מדובר כשלפתע הרגשתי חבטה עזה בעכוזי ומצאתי
את עצמי מוטלת על החוף שהערסל הקרוע מתנודד מאחורי וחובט קלות
בראשי , קמתי וניערתי מעלי את החול מנסה לעכל את מה שקרה
כשיריה פילחה את חלל האוויר, שמוליק זינק על רגליו והתחלנו
לרוץ לעבר הבונגלו הקטן שבקצה השורה ממנו נשמע הרעש, בדרך
נתקלנו בשכנתי ג'וזפין וחברתה באנג'י רצות גם הן לכיוון, שאלתי
אותן מה קרה וג'וזפין ענתה בהיסטריה "האישה בהריון, האישה
בהריון!" ונעלמה לתוך הבונגלו שלה, כמו בבסיס צבאי במהלך הקפצת
פתע כל השכנים רצו לבונגלו של ג'וזפין אשר חילקה לכולם שיני
שום ותוך מספר שניות היו כבר כולם נעולים בבתיהם כשהדלתות
מוגפות, רק אני ושמוליק נותרנו עומדים על החוף המומים לא
מבינים מה זה עתה התרחש, הכלבים הפסיקו לנבוח ומהדלתות צצו
ראשים מבוהלים וג'וזפין צועקת לעברנו "היא כבר הלכה?" , "מי?"
שאלתי, "המכשפה" ענתה ג'וזפין בטון גוהר כאילו זה היה צריך
להיות ברור לי מאליו על מה היא מדברת " האישה הזקנה הלכה אם בה
מדובר" ענה שמוליק, לאט לאט החלו אנשים יוצאים מהבתים והולכים
לבונגלו האחרון בשורה בו גרה P.W. ראשי התיבות של PREGNANT
WOMAN   היא הייתה חדשה בשכונה ובגלל הריונה המתקדם אף אחד לא
טרח לשאול לשמה האמיתי, בעלה עמד בחוץ ואקדח בידו וכל השכנים
מקיפים אותו ומדברים ביחד, אוצר המילים המצומצם שלי בטגלוג
הניב הפיליפיני בו משתמשים באי שהסתכם במילה "לחיים" לא היה
שימושי להבנת ההתרחשויות, באנג'י ששמה לב לנוכחותנו
דאגה לבאר לנו את הדברים "האישה שעברה כאן היא מכשפה שגרה
במרכז האי בתוך הג'ונגל, הירייה הייתה בשביל להבריח את הרוחות
הרעות שבדרך כלל יוצאות לתקוף בזמן ירח מלא, הן נמשכות לריח של
תינוקות ונשים בהריון, אם P.W  נפגעה הדבר היחיד שיוכל להציל
את העובר זה יהיה להשיג טיפות רוק של המכשפה ולמרוח אותן על
ביטנה" הנהנתי בראשי כאילו הבנתי את כובד הדברים וחיפשתי אישור
לכך שאני שפויה בעיניו של שמוליק ששלח בי מבט זהה, שוב נוצר
בייננו רגע אינטימי מיוחד באמצע כל ההמולה שנקטע על ידי קולה
של ג'וזפין "אולי תוכלי לישון אצלי הלילה, מכיוון שאת לא
מאמינה במכשפות הן לא יכולות לפגוע בך ואני רוצה שתגני על
התינוק שלי" גמגמתי איזה כן חרישי וראיתי איך שמוליק מתרחק
בחברתה של באנג'י שפחדה לחזור הביתה לבד ועל כן בצעד אבירי הוא
פסע איתה לכיוון הצד השני של החוף, הלכתי לבונגלו שלי לקחת כמה
דברים ומצאתי שם את יבלת שישן במהלך האירועים האחרונים, הערתי
אותו ובישרתי לו שאני אחזור מחר כי אני מגינה על התינוק של
ג'וזפין מפני המכשפה, הוא פקח חצי עין ומלמל "אה אה" וחזר
לישון, לקחתי את הספר שהוא הביא לי לקרוא ונשכבתי במיטה
שג'וזפין הציעה לכבודי קולותיה של P.W המקיאה את נשמתה הדהדו
ברקע, הסתכלתי על עטיפת הספר אשר עסק בביבליוגרפיה של המכשפה
מהמערב מהקוסם מארץ עוץ וחשבתי עד כמה החיים אירוניים ומוזרים
ואיך החלום שלי לפתות בחור ישיבה בערב שבת נגוז כמו בכישוף,
הפעם זה 0:1 לאלוהים.