ארבל הכרמלי / אחרי סוף אין כלום |
ומצאתי ציה ומדבר, יובש שהחניק נשימותיי,
וגיליתי כי דעך שמך שבער בתוכי
מאותו הרגע שפסקה אהבתך לעצמך,
ועכשיו עטוף ביגוני
אהלך עם זיכרונך במחילות מוחי,
ואמאן לקלוט למה את ידי עזבת
ואל דיכאונך שקעת.
שותף פעיל הייתי לך בזריחתך
אך לא אלווך אל שקיעתך-
בשביל זה יש לך כבר את בעלך!
שלום לך!
16/12/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|