פושט חולצתי, משחרר אבזם חגורתי,
בעוד את כורעת על המיטה כנמרה
המוכנה להסתער על קורבנה.
"הצלף בכף ידך על עכוזי", שאגת,
"עשה כפי שאומרת-חזק!"
ואני מצליף בעכוזך - טביעת אצבעותיי בך
ואת זועקת: "עוד, אל תפסיק!"
אני מכה ואת מעכסת בירכייך, מתפתלת, נאנקת
בהנאת אוננות שהבאת על עצמך,
בחיכוך ידייך על ערוותך.
וריגוש החשק מתעורר גם בי,
אבל אינך מבחינה בי, ואת גומרת -
"אינני יכולה להפסיק לגמור", את אומרת,
מיישירה מבטך אליי בהבעה מופנמת
ורק אז שולחת ידי אל רוכסן מכנסי,
עכשיו את משוחררת לטפל במבושיי
נראה מה את יודעת לעשות... |