הבוקר הגיע,
הסיגריה נדלקת,
הקפה כבד לי,
את מולי- ואת שותקת.

לוקח את הגיטרה,
מנגן לך את ליבי,
אומר לך מה שלא תהיי,
עוצר לך את כל מהלומות ראשי.

את נכנסת לתקופה שאין בה שקט,
עם סערות בתוך ראשך,
בלבול אחד ארוך,
תקופה נמאסת.

איך שהיא הלכה,
ולקחה איתה ת'זמן,
איך שהיא הלכה,
שכחה מהעולם.

ואני, מה אני יודע,
עומד לידך,
מחזיק בך מלשקוע- עמוק,
אל תיפלי ילדה שלי,
זה לא את- נשכחת בתוך גופי.

מילות תפילה לוחש לך,
נר כחול מדליק לך,
נר לתקווה ושקט.

ילדה - את מתעוררת,
אל עולם אחר,
ילדה את מתעוררת,
לאדם אחר.