אל תתני להם להשתיק את הרגשות שלך. זה חלק מהחן ומהאישיות
הכל-כך מיוחדת שלך, וחלק מהיותך בת-אדם (להבדיל מיצור אנוש).
 אל תתני להם לשכנע אותך שרגישות זה רע, שבכי הוא רע. אל תרשי
להם לקבור אותך באדישות.
 שלא ישתיקו את היכולת הנפלאה הזאת שלך- להרגיש בלי מעצורים,
להביע את הרגש ללא בושה.
 אני יודעת. אני שומעת את ההערות הללו. "את רגישה, תרגעי".
"רק אל תתחילי לבכות עכשיו". ואני רואה את המבט בעיניים שלך.
אם היה לי אומץ, ודאי הייתי אומרת להם. מסבירה כמה הרגישות הזו
יפהפיה. אבל אין לי, כך שאפילו את המכתב הזה בטח לא תקבלי
לעולם.

 תרגישי. תרגישי כמה שאת רק יכולה. הרשי לעצמך לבכות. כי ביום
שתפסיקי לבכות משהו בך ימות, ותגלי שהפסדת גם את היכולת להרגיש
באמת.