ערן בר / דומה למישהו אחר |
אחת לכמה זמן, קורה.
הם קוראים מאחורי הגב,
אתה שומע כל תו ותו.
תמיד מזכיר, מישהו אחר,
ממבט ראשון, עד שזה עובר.
מתגבשת, אכזבה על פניה,
שלא ידיי, הם שנגעו בשדיה.
עכשיו, היא כבר רחוקה.
אחרי מעבר החצייה,
חמישה מטרים ממני, לערך.
שגדלים לאיטם, כל קיפול של ברך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|