את שרצית פעם לרכב על סוסי חד קרן לבנים
לעולם לא תראי עוד את החופש שלך,
כי נלכדת בין המציאות המדומה שבישלת לעצמך
לבין המציאות האכזרית שיוצרים בשבילך.

בין שמיים כחולים לשמיים אדומים.
בין אור לחושך בין בוקר ללילה.
שם תחפשי היטב את נשמתך האבודה.

עוד שקיעה ועוד זריחה חולפות מול ענייך
למדי להקשיב אל הצלילים שבתוכך
אכלי אך ורק את מה שנשאר מהאחר
אל תתפתי אל ההון והצביעות שמסביבך.

אנשים יבואו אנשים ילכו.
השארי את אל תשתני בשביל אחר
ואולי תבוא הארה...משהו טוב יותר.