מרוץ שהחל מזה שלוש שנים מגיע לסיומו !

יושב מול התמונות והזיכרונות
צריך איכשהוא לסכם כמה שנים נפלאות
הרי אף פעם לא ניתן על הכל לעבור
בלי לשכוח שום דבר וכל פרט לזכור.

שנים בהם הייתי איתכם הענקתם לי אמונה
בהן כל דקה הייתה מיוחדת במינה.
מתחיל להיזכר ולהעלות חיוכים רחבים על שפתי
וגם כמה דמעות, שלא ידוע אם הן של עצב או אושר, מעיני.

זה התחיל לפני כמה שנים, שבו התקבצו קבוצה של נערים
שהוכיחו את עצמם בהמשך, וזכו לכנפי לוחמים.
המקלען המוזר עם הפיאות אלוויס, קיבל את החוד
להקיא אחר כל מדס יודע, אבל חבר נאמן ושומר סוד.
הצלפים העצלנים נשלחים לכל משימה
א & א צוות לוחמה זעירה.
הנהגים המתהפכים זכו לחילוצים מרהיבים
לא לפני פק"ל קפה, לפחות 3 סיבובים.
אחר הנווטים נלך בעיוורון מוחלט
חוד קל, והמשקל על השאר כך הוחלט.
עמדות של אבנים במודל לבנון
גבעה 1200 אנו במלון צפון.
פגזים מימין, מטענים משמאל
יחד נקח אימודיום ואקמול.

במשך הרבה זמן הייתם חלק ממני ואני חלק ממכם
עכשיו זה הזמן להתפרק
ונעשה חיים בזה אין ספק.
אך תמיד תזכרו, שבזמנים הכי קשים, בימים הכי גשומים, בבור הכי
עמוק,
על ההר הכי גבוה, ובמסיבה הכי מטורפת -
נהיה שם האחד בשביל השני.
מ. גם כשתיפול במסיבה חסר הכרה
מתוך המארב אהיה שם לשאול מה קרה.
פ. כשאתה מרגיש ברע, מתגעגע הביתה ונזכר בחברים
אל תדאג, כי ישר אליך בציקצוקים אנו חוברים.
טוב, לפני שאעכל מה קורה ואטבע בקיטשיות ובדמעות
הגיע הזמן לאזור כוח ולהגיד לכם להתראות.

שחרור נעים.
מ. אוגוסט 98