כשה תמים
כעיוור כמה לאור
הלכתי בשובל
הטעויות.
עולם אכזר רשע מכל
משלה כל תם
נותן לו אור
ולו רק
בשביל אותו לקחת
ולסגור.
יצרים שכמעט נשכח
כי קיימים
עלו בפני השטח
לכמה רגעים
של התרוממות רוח
ושכרון חושים.
תחושות נשכחות
חיות, פועמות.
ומתות.

אשמה טורדנית
פועמת בחוזקה
בי, רק בי
על טיפשות רכה
ותקווה שנגוזה,
נרצחה הלילה
במילה.
רבים ידברו
בדבר מות האהבה
חוויות בלתי רצויות
ישתתפו בהצגה
בעוד אני אבכה
ואבכה אותך.
על שום מה?

על שום מה?
איפה התרופה לכאב הנורא מכל כשצריך אותה?