[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר לב
/
המכתב

"די" תפסיקי כבר מטומטמת! תפסיקי כבר לחשוב עליו, את לא אוהבת
אותו את מתגעגעת אליו, הוא לא אוהב אותך ולא יאהב מה את לא
מבינה פגעת בו הוא בחיים לא יחזור להיות אותו דבר כמו שהחיים
שלך השתנו גם שלו אבל בצורה הרבה יותר חדה ומשמעותית". כך
כתבתי לעצמי בשלוש בלילה כשהתעוררתי מתוך חלום עליו חלום מתוק
על גד שלי. כל כך פגעתי בו והוא בי כל כך אהבתי אותו והוא
אותי. בחיים אני לא אשוב להיות אותו דבר בחיים לא אחזור להיות
אותה יעל חמודה ושמנה שמתאהבת בסערה. אני כבר לא אותו דבר
עכשיו אני רזה גבוהה יש לי אפילו ציצים וגם די הרבה חברים בעצם
יש לי הרבה חברים חדשים שהכרתי בזמן האחרון אני יוצאת איתם
נהנית אבל החיוך שלו לא יוצא לי מהראש. כמעט כל בן שהכרתי אומר
לי שאני יפה מקסימה וכו' אבל אני לא בדיוק מאמינה להם אני
עדיין לא מכירה את יעל החדשה זאת שהתגברה כבר מזמן על גד זאת
שכבר לא שמה על אף אחד ולא איכפת לה מה שאומרים. אולי זאת לא
באמת אני אולי מתחת לכל השכבות והמסיכות מתחאבת יעל הקטנה
שעדיין מאוהבת בגד ולא מרפה ממנו. היה לנו סיכוי להיות ביחד
אבל אני הרסתי אותו פגעתי בו.
בחיים לא חשבתי שאני יכולה לפגוע ככה בבן אדם שהכי אהבתי אי
פעם.
"זה לא אתה זה אני" כתבתי"זה כמו שילד קטן רוצה משחק וכשהוא
משיג אותו כבר החשק העז פתאום נעלם ואותו ילד רוצה משחק אחר".
כן זאת יעל הקטנה שמדברת מהמיסכה. איך אני ילדה קטנה ולא מנוסה
מדברת ככה על מי שהיא אוהבת? איך הייתי מסוגלת לדמות אותו
למשחק? להגיד לו שיש מישהו אחר יותר טוב ממנו?! לא קיים כזה
יותר טוב ממנו. אולי זה נדוש אבל הוא מושלם אתם יכולים לא
להאמין לי אבל בשבילי הוא מושלם הוא האחד והיחיד ואיתו אני
רוצה לחיות כל החיים.
אולי זה שטותי להגיד את זה בגיל 15 אבל זה מה שאני מרגישה.
כנראה בגלל שאני לא מנוסה ולא מבינה בכלום אני חושבת ככה.
למרות שאני בת 15 ולא התנשקתי אני מרגישה כמו מבוגרת. אני
מפחדת מעצמי ולא ממנו העובדה שאני לא מסוגלת להיות שתי דקות עם
עצמי ולא לחשוב על הטעויות החוזרות ונשנות שלי זה מה שגורם לי
להבין שאני מפחדת מעצמי. אולי רשמתי לו מכתב פרידה לא בגלל
שפחדתי מהתגובה שלו אלא פחדתי מהתגובה שלי. אז עכשיו אני כותבת
לכם בעצם זה לא אני זו הילדה הבוגרת שנמצאת איפשהו בתוך החלל
הריק שקוראים לו גוף מתחת לכל השכבות ולכל המסיכות. עוד מעט
נהרסת לי המקלדת מרוב כל הדמעות. אני נזכרת בחיוך שלו ובוכה
ונזכרת בפרצוף העקום שלו בפעם הראשונה שהוא קרא את המכתב הכל
כך נורא. אולי זה בגלל שהוא אהבה ראשונה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חבר של שלי,
בחייך, תהיה בן
אדם, לפחות תן
לה איזה מיץ פטל
להעביר את
הטעם.




מיץ פטל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/03 15:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר לב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה