חי במדינה בלי תקווה רק אכזבה
חי במדינה שבה שלום הוא רק חלום
חי במקום שהמוזר הוא הנורמלי
חי בעולם שמכריחים גם אם לא בא לי
המפלה היא נצחון,המלחמה היא ביטחון.
ויש אנשים שאומרים לכולם-
העולם הוא רק פנטזיה, הפנטזיה העולם.
אז למה רק אני שונה, לא כמו כולם.
במדינה שהפצצה כבר לא פותחת מלחמה,
כשכלי הנשק המסוכן פה בעולם הוא אהבה,
השנאה היא השמחה, המלנכוליה מתוקה,
ואי-אפשר מפה להתנתק ,מכל המהומה.
ורק אני בשלי, רוצה לברוח ולהיעלם.
כן-להתאבד זה משתלם,
כדי למות,כדי לשוט במרחבי התת מודע.
אז מה עם זה נשמע כמו אגדה.
רוצה למות כדי לחוש, את כל הכוח שנטוש פה בעולם המייגע,
בעולם של הייאוש. |
