לא דיברתי עם גיא בערך שנה, בעצם לא דיברתי איתו מאז יום
ההולדת האחרון שלו שהיה באוגוסט. אני לא באמת יכולה להסביר את
המערכת יחסים שלי עם גיא חוץ מזה שהכיר לי אותו חבר שלי לשעבר.
בזמנו כשהיינו אני וגיא נפגשים לעיתים רחוקות היינו תמיד
מתחבקים המון, הולכים קצת מכות וצוחקים. החבר הזה שלי תמיד היה
מסתלק כשהיינו אני וגיא ביחד,תמיד היה מוצא איזה תירוץ. עם
הזמן גיא הפסיק להגיע לכפר, הוא פשוט לא היה מגיע ביום שישי,
או במסיבות בחופשים.  כששאלתי ידיד משותף איפה הוא הוא סיפר לי
שחבר שלי ביקש שלא יזמינו אותו עוד. מר חבר לשעבר אמר שלא נראה
לו הדרך שגיא נוגע בי. "אבל אני ככה עם כולם" אמרתי להגנתי,
אבל הוא אמר "איתך זה שונה, אני לא יכול להסביר". אני כמובן
כעסתי (הייתי מוחמאת נורא אבל גם כעסתי), עשיתי פרצוף אבל
המשכתי עם החיים כרגיל.  
אחרי שאני והחבר נפרדנו גיא חזר לחיים שלי בשניות.  עוד בערב
לאחר הפרידה הדרמטית (ואוהו כמה שהיא הייתה דרמטית) פגשתי אותו
ברחוב. הוא ראה אותי מורידה את הסנדלים באמצע הרחוב הראשי
בעיר. גיא שאל אותי מה קורה והזמין אותי לשבת באחת הסימטאות
ולעשן, אמרתי לו שאני כבר לא נוגעת אבל תוך רבע שעה בערך כבר
הייתי עם הסיגריה המגולגלת בפה.  דיברנו וצחקנו, אני סיפרתי לו
דברים על מר חבר לשעבר (בעיקר רציתי לפגוע) והוא סיפר לי על
הכמה חודשים שלא ראיתי אותו. אחר כך המשכנו למסיבה בכפר.
עד היום לא נראה לי שאי פעם שתיתי כל כך הרבה, ותאמינו לי- אני
שותה הרבה.  כבר באותו ערב הצעתי את עצמי לגיא (כן, כן בתור
נקמה במר- לשעבר) והוא כמו ג'נטלמן מכובד התנער ממני בתירוץ של
שיכרות.
כל אותו קיץ אני וגיא היינו מדברים המון ונפגשים גם לעיתים
תכופות. לא הייתי כל כך מרותקת ממנו, הוא לא שבה את הלב שלי.
רוב הזמן כשהוא דיבר אפילו לא הקשבתי אבל מאיזו שהיא סיבה,
תמיד הרגשתי נחותה לידו. תמיד היה נראה לי שהוא יודע יותר טוב
מה צריך לעשות ומה אני צריכה להיות (באותה תקופה נתתי ליותר
מדי אנשים לעשות את זה).  איפה שהוא כל הקשר הזה היה מעין
נקמה, להראות למר חבר לשעבר איך יש עדין מישהו שרוצה אותי,
אולי להראות לעצמי. בהתחלה גיא ואני היינו מה שקוראים
"אפלטונים" אבל עם הזמן הרגשתי שמבחינתו יש כאן יותר מזה. כל
הזמן רדף אותי מה שמר-לשעבר אמר על זה שזה שונה ביני לבין גיא.

תמיד גיא היה מתקשר אליי, ולי תמיד לא היה זמן לדבר, תמיד
כשאני הייתי בעיר הייתי מתקשרת אליו והוא היה בא.  בטלפון תמיד
הוא היה מספר לי דברים ואני מזייפת צחוק. עם הזמן קצת התחיל
להמאס לי ממנו. כבר פשוט לא הייתי עונה לטלפונים, אם הייתי
רואה שזה הוא שמחייג.  עכשיו הייתי פוגשת אותו רק במסיבות
בכפר. אבל שם כמו בלילה ההו שרק נפרדנו אני והחבר הייתי מציע
לו את עצמי, פעם אחר פעם. לפעמים הייתי מפרטת באוזניו דברים
אינטימיים שהייתי עושה לו לו היה מסכים. לפעמים הייתי הולכת
איתו לטיולים ארוכים לאורך הרפתות של הכפר, לפעמים הייתי יושבת
איתו במכונית ומנסה ממש לנשק אותו (הכל יש לציין תחת השפעה
כבדה של מטשטשי חושים למיניהם).  פעם אחת, כשהייתי ממש על סף
עילפון וכשהאלכוהול עוד היה טרי בדם, הוא מר לי בצחוק אולי אני
אעזוב אותו כי הוא באמת לא יכול לעשות לי את זה כשאני שיכורה,
ובמקומו הציע לי "לטייל" עם חבר טוב שלו. אני כמובן הסכמתי,
ותוך פחות מחצי שעה כבר שכבתי לי על אחד הדשאים בכפר כשאותו
חבר מעליי ובתוכי (אגב זה היה קורה לי די הרבה באותה תקופה,
אני מכירה את כל המקומות היפים והשווים בכפר בדרך הזו).  גיא
נראה לי דווקא די נעלב מעניין, "תגידי לא בא לך להרוג את עצמך
בבוקר?" הוא היה שואל, "בכלל לא, נעם הוא בחור מקסים" אני
הייתי עונה נחרצות (בוכה בלב כמובן). במקביל לפעילות הרצינית
שעשיתחי בכפר אני וגיא היינו מדברים הרבה ובשיחות הוא היה שואל
אותי למה אני רוצה אותו רק כשאני שיכורה. אמרתי לו שאני כרגע
בתקופה (בולשיט!) שאני לא יכולה (בולטיש!) לעשות מעשים
(בולטיש!) עם בחורים בלי אלכוהול (בולשיט!) ושאני מפחדת
שהחברות שלנו תפגע אם נשכב (בולשיט ענק!!) ואני מעדיפה לא
להרוס הכל כשאני במצב של מודעות (בולשיט!).  כמובן עד היום אין
לי מושג איך הואבכלל קיבל והאמין לקישקוש כזה. אבל בכל מקרה
הוא השביע אותי שכשאני אצא סוף סוף מה"תקופה" הזו שלי (לא הולך
לקרות) אני אשכב איתו.    כמו שסיפרתי בהתחלה הקשר ביני ובין
גיא תוך כמה זמן די התנתק. הוא היה מתקשר ואני לא עונה עד
שפשוט נשבר לו. ואין מה להאשים אותו...
הייתי פוגשת אותו בטעות לפעמים ומנסה להתחמק, כשלא הייתי
מצליחה הייתי מתחבקת איתו ועונה בחיוב, שהשבועה עוד אקטואלית,
אבל אני עוד באותה תקופה.

ביום שבת גיא עשה מסיבת גיוס, הוא התקשר ביום חמישי אחרי שלא
דיברנו מאז יום ההולדת שלו והזמין אותי אליו. הוא אמר שכולם
באים ביום שישי ונשארים עד יום ראשון, ואני מוזמנת. אני אמרתי
שביום שישי אני לא אוכל לבוא אבל אני אהיה אצלו על הבוקר ביום
שבת.
ביום שבת ב10 וחצי התיצבתי אצל גיא בבית. דפקתי בדלת ולא הייתה
תשובה, דפקתי שוב. צלצלתי לטלפון של הבית,שמעתי את הצלצול של
הטלפון בתוך הבית ,אף אחד לא ענה. צלצלתי לפלאפון של גיא והוא
ענה. הוא בדיוק התעורר ורץ לפתוח לי את הדלת.  התחבקנו ונכנסתי
לבית, שלא השתנה בכלל בכל השנה שלא הייתי בו.  שאלתי את גיא
איפה כולם והוא אמר שהם באים בערב. הוא החליט לבטל את המסיבה
ביום שישי. אמרתי לו שחבל שהוא לא אמר לי, אחרת לא הייתי באה
כל כך מוקדם. הוא חייך.  הוא אמר שהפרעתי לו באמצע חלום ושהוא
חוזר לישון ואני מוזמנת להצטרף אליו.  נכנסנו למיטה. אני תפסתי
פיקוד על הצד הימני והוא על השמאלי.  התעוררתי תוך כמה דקות
כשהוא מחבק אותי ומעביר לי יד מתחת לחולצה. "זה מביך אותך? כי
אם כן רק תגידי" הוא לחש.  "זה מביך אותי" אמרתי אבל לא הזזתי
אותו או התנגדתי. "חבל" הוא שוב לחש, "אז זה בטוח יביך אותך",
הוא העביר יד בין הרגליים שלי. "בבקשה גיא,אני לא רוצה"
מלמלתי.
"אבל הבטחת לי" הוא כמעט צעק. "הבטחת שכשתעברי את ה"תקופה"
הזו שלך נשכב, הבטחת! נשבעת! אני פשוט לא מבין. מתי גברתי
התקופה הזו הולכת להיגמר? כבר שכבת עם חצי מהחברים שלי, כבר
שכבת עם חצי עולם ומה איתי? למה לי לא מגיע לשכב איך? את לא
הכי שווה בעולם אבל את נראת לי בחורה לעניין. את מדברת על סקס
בקלות, אין לך בעיה לעבור כל מני חוויות ולשתף בהם, אז למה שלא
תעברי חוויה איתי? למה את לא נותנת? יש לך משהו נגדי?"
באותו רגע כמעט ועפה סטירה לעבר הלחי מלאת הזיפים של גיא. כמעט
ונשמעו צעקות והאשמות שלי כלפיו. כמעט ובעטתי באשכיו ויצאתי
בכעס מהמיטה. כמעט וכעסתי עליו.
במקום להגיד או לעשות כל מה שרציתי להגיד ולעשות באותו הרגע לא
עשיתי כלום. התקרבתי לגיא ונישקתי אותו. הורדתי את החולצה שלי
ונתתי לו לגעת בי. הוא נורא התרגש. זה נראה כאילו הוא מפנטז על
הרגע הזה של שנינו ביחד כבר הרבה זמן. שכבנו.  קצת אחרי שהוא
גמר התלבשתי והלכתי משם.  
הלכתי לאורך הכביש הראשי ושנאתי את עצמי. זה לא היה כזה
ביג-דיל. כמו שגיא אמר כבר שכבתי בערך עם חצי עולם, רק שהפעם
הרגשתי זולה, הרגשתי נותנת. הרגשתי כאילו נתתי חלק מעצמי.
הייתי מזועזעת ורציתי לבכות, אבל אחרי כל כך הרבה זמן שלא
בכיתי זה כבר לא הלך לי כל כך בקלות.  הוא לא היה זר לי אבל
המעשה הפך אותי זרה לעצמי.
המשכתי ללכת על הכביש הראשי ומכונית צפרה, רק שגיא לא יגיד
שאני לא מקיימת הבטחות...