|
לשאול
סוגר את עצמו
בשירותים של בית הכנסת
את הכיר מכתים צבע:
הכניסה לגברים בלבד
בפינה בלי אוויר
נועל את הדלת
בתא הלבן עומד לבד
טוען את האקדח
כדורים שניים
הזוג האירוני שמחייו חמק
הכדור הראשון יוצא לדרך
השני בקנה נשאר בדד
ב-9 בערב
התמלאה רחבת בית הכנסת
הבנים האבודים שבו לגבולם
הסירנות מתדפקות על שערי שמיים
על הארץ תוחמים סרטים של ניילון עולם
כהה המדים תכול העניים
פורק מיד קרה נשק חם
ידיים רועדות מסמנות "הכל בסדר"
מבעד לכחול רקמות ספוגות דם
בעיטת כדורגלן
פורצת את השער
הסמכות הרפואית קבעה
שאין מוצא
מסך עשן
טפסים של סדר
וזקן חביב מזכיר לכהנים
שאין זה מקומם
נשים שואלות גברים שאולים
ילדים נשלחים לישון כי מאוחר
מביט על חיים
רואה רק דם ושתן
אז בוחר לחמוק למחר |
|
|
"כובע לראשה היא
חבשה/ ובגדים
לגופה היא לבשה/
מה היא הסתירה,
אותה האישה?"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.