|
מפאתי שמי תכלת אפרפר
דבש במליחותו
ניגר
אל פני הרוויות רקבון ודמעה
ממעמקי אדמה עבושה
צומחת שושנה
מחישה
את אוזני האטומות לשמיעה
ממרחקי ארץ גלוית מערומים
הדי צעקה זועקים
מתמקמים
בגרוני הניחר מלא השועה
מנבכי נפש מוכה יתומה
זוחלת כבדה בודדה
רימה
מכרסמת בי, מבקשת מקלט מזרועות של זוועה
אובדת... |
|
|
הארגנטינאי
הבטיח שזה יבוא
לי בהפתעה.
אני מחכה
ומחכה,
ושומדבר לא
קורה.
לא תמניה בכלל,
בשקט,בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.