החום כבד מנשוא, חולצת המדים נדבקת לגב והשכפ"ץ לא תורם לתחושת
המחנק באוויר המהביל. עוברת בראש מחשבה מרנינה, להיכנס למשרד
ולהפעיל את מיזוג, לפתוח פחית דייאט קולה קרה כקרח ממש כמו
בפרסומת ולהתמסר לגלי הקור העוברים בגוף  News Flash אתה
במילואים!
מסדר לרגע את רצועת הנשק , אם-16 מאובק, מהדק את כובע הפטרייה
לראש ויוצא לסיבוב נוסף סביב הישוב. 150 יחידות דיור ומתוכן רק
50 מאוכלסות, הם אומרים שהם מחכות לעולים מארגנטינה, אבל נראה
לי שמישהו שכח להודיע לעולים שהן כאן.
מצית סיגריה נוספת ונשבע בפעם המי-יודע-כמה שזו האחרונה שאתה
מעשן. בינתיים שותפך לסיור מבלבל ומקשקש לו שטויות שאמורות
כנראה גם לעניין אותך, הנהון, ואתה מפטיר "כנראה שאתה צודק
גבר, אבל בוא נראה אותך אומר משהו לאלה שם בממשלה", התשובה
כנראה מספק אותו כיוון והוא ממשיך לבלבל ולקשקש בהתלהבות,
שיבושם לו.
צרור יריות נשמע מרחוק, מכיוון הכפר הערבי השכן, יריות מלוויה?
יריות שמחה?, אולי תהלוכה נוספת?, אתה נזכר בתהלוכת השמחה שרק
לפני יומיים נערכה שם, אז לאחר הפיגוע ברכבת, 15 הרוגים
ישראליים, ועוד כמה עשרות פצועים והם שמחים.
כולם במתח אחרי החדירה לישוב לפני שבועיים, זה היה לפני
שבועיים?! 2 חבר'ה הלכו לנו, 2 ילדים הרוגים מהישוב ומחבל אחד
שנתפס חי, מכות רצח הוא חטף, אין לי מושג איך הוא יצא חי...
שוב צרור באוויר,
קרוב יותר.
דריכה של הנשק  ואתה ושותפך לסיור רצים לכיוון. הסיגריה
החצי-דלוקה נרמסת מתחת לסוליות המאובקות ואתם שם. האצבע לוחצת
על ההדק כאילו מעצמה והמחבל  ההוא נופל, נאבק בדם הפורץ לו
מבית החזה ומכתים את הכאפייה שלו באדום ארגמן.
הוורידים בראש מתפוצצים מאדרנלין אתה נושם בכבדות ומפשפש בכיסך
אחרי המצית, להדליק עוד סיגריה, להירגע, לוקח נשימה עמוקה,
ושאיפה עמוקה מהסיגריה מרגיעה אותך לאט לאט, הניקוטין חודר
למוח.
התרוממות הרוח שאחרי, כמו סקס טוב.
צרור נוסף נשמע, הפעם קרוב מדי.
הכאב בחזה קשה מנשוא.
אדמה מכה בפניך בעוצמה, טעם האבק מתערבב בטעם דם וסיגריה
זולה.
היא נוחתת ברכות לפניך.
רק הרגע הדלקת אותה.
לא חבל?