|
פעם הייתה ילדה קטנה.
הילדה לא הייתה סתם עוד ילדה קטנה, היא מיוחדת.
הילדה מיוחדת בגלל שהיא מכירה את אלוהים.
היא לא מכירה אותו כמו שכולם מכירים את אלוהים אלא היא מכירה
אותו אישית.
אף אדם לא בדיוק יודע מתי הילדה ואלוהים נפגשו אבל האנשים שפעם
דיברו על הילדה הניחו שהם נפגשו.
אלוהים רואה, שומע, מכיר את כל היצורים החיים אבל הוא לא מדבר
אישית עם כל מי שעובר דרכו.
ה-14 לפברואר הוא יום עמוס לאלוהים ולעוזריו.
באחת מהבדיקות השיגרתיות של אלוהים הוא ראה את הילדה הקטנה ולא
יכל להוציא את הפרצוף שלה מהראש שלו.
אלוהים, שהיה רגיל לקבל תמיד את מבוקשו מיד ביקש מהמלאך התורן
להביא אליו את הילדה הקטנה.
אז אלוהים והילדה הקטנה נפגשו.
והילדה אוהבת את אלוהים אבל היא עדיין קטנה ואלוהים אוהב את
הילדה הקטנה כי היא תמימה והיא לא מבינה...עדיין...

ב-14 לפברואר התקיימה אזכרה לכבוד ילדה קטנה שאת שמה איש אינו
יודע. היא מתה ברחוב, מרעב ומשפחתה נעלמה כאילו שמעולם לא
הייתה ואין איש אהב אותה בחייה.
אך יש אלוהים האוהב אותה לאחר חייה. |
|
|
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
לאחד זה גן עדן
לשני גיהנום...
כמה אצבעות
במקלדת...
כולם כותבים
יצירות...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
יש טאבו שצריך
כבר לפרוץ...
כמה אצבעות
עושות נזק...
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
איתי...
יאשה, סגפן,
סלוגן, משועמם
וחרזן, בשיר הלל
למוקי וסתם
אנשים שדומים
לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.