השעה המאוחרת
הייתה זו שהוכיחה לי
כי לילה.

הקרח הדק שגרם לרגלי להחליק על הכביש
הוכיח
כי קר

פרט לאלו לא נזקקתי עוד להוכחה לדבר
כי עיניי שהתרגלו אל החושך
ידעו להבחין במרחק הגדל
וצווארי החשוף
רב עם הרוח ונכנע בקלות מובסת
וידעתי שקר,
שרחוק
ושלילה
ושבטח תשוב עימה בקרוב
היא תכרוך סביב כתפיה צעיף רך וחמים
נקישות עקביה יהדהדו בין חושך לקרח
וצעדיה יהיו יציבים

והיה לי את כל הזמן של הפיזיקה לחכות לך
ואת כל הנכונות של הנצח
לאהוב.
אבל היה קר
ומאוחר
וצוארי נכנע לרוח.